קשת בשחור לבן

"...יום ככל הימים. ברק משחק בחדר עם חבר... יום רגיל עם המון בלגן, ממתקים, צרחות, מלחמות, צחוקים וחיים, המון חיים. באותו זמן, אני והתינוקת שלי תופסות זוּלה בסלון. זמן איכות... כולה עינוגים, חיוכים וצחקוקים. ידי מרקדות על פני גופה המתוק והרך.... ואז אני נתקלת בה בפעם הראשונה. בלי שום הודעה מוקדמת, בין תלתליה המלטפים אני חשה במשהו קשה. זו בליטה. בליטה בליטה בליטה. הפן ההיסטרי מיד גורם לי לחשוב על הנורא מכול..." עד לאותו רגע חשבה אמהּ של נעמה שיש לה חיים מושלמים: בן זוג אוהב, עבר מבטיח בעולם ההיי–טק, עתיד מבטיח עוד יותר בקריירה עצמאית חדשה, ושני ילדים מתוקים, על גבול הקיטש: הגדול בלונדיני עם עיניים כחולות, והקטנה שובבה ששום דבר לא יכול לעצור אותה. שום דבר, חוץ מגידול ממאיר. כשענת קלו–לברון שמעה שהתינוקת שלה חולה בסרטן, עולמה חרב עליה. היא חיפשה ספר שיעודד אותה, אך מצאה רק ספרים על ניצחונות של מבוגרים. היא נשבעה שאם בתה תצא מזה בשלום — היא עצמה תהיה המקור לתקווה. כך, מתוך טירוף החיים שהתהפכו על פיהם, גילתה שיש לה קול צלול, קול אמיתי, שיכול לעזור ולנחם אחרים, קול שיכול לכעוס ולבטא חוסר אונים, והוא יכול גם לצחוק. כן, לצחוק. קשת בשחור–לבן מאפשר הצצה נדירה לתוך חייה של אֵם לילדה חולה. בפתיחות ובאומץ מתוארות הזוגיות המתפרקת, החברוּת החדשה, הסימביוזה בין האֵם לילדה והאהבה והאמון בין ההורים לרופאים ולצוות בית החולים. ספר מרגש, מטלטל ומלא הפתעות, כתוב בהומור וגדוש באופטימיות.